מכתש גדול, סנפיר קטן והרבה חולות צבעוניים
"מה זה?" שאל אותי גיא והצביע על המדף בסלון. גיא ואני באותו הגן והיום אמא אמרה שהוא יכול לבוא אלי לשחק.
"זה המתנה שהכנתי לאמא!" אמרתי לגיא ונזכרתי איך התעצבנתי עליה באותו היום בבוקר.
היא לא הפסיקה להתרגז בגלל שלא רציתי כל כך לקום מהמיטה. "נו כבר, קום כבר, אנחנו נאחר בגללך לטיול..." אמא שלי המשיכה בעקשנות. טוב, איך באמת אפשר לקום מהמיטה ביום חורפי שכזה. הגשם מתדפק על החלון והרוח נושבת חזק. מי יוצא לטייל ביום כזה. עדיף להישאר מתחת לשמיכה. המשפט האחרון ששמעתי היה "קום תיכף ומייד", ולאחריו נזרקתי מהמיטה ותוך שנייה וחצי היא כבר הלבישה אותי והיינו באוטו. אני, אמא, אבא וטלי אחותי. נסענו מלא אבל רוב הזמן ישנתי וכשהתעוררתי פתאום ראיתי קיץ. "כמה זמן ישנתי?" שאלתי את אמא וחשבתי שהיא תגיד שישנתי איזה חודשיים כמו דוב שישן שנת חורף. אבל מסתבר שישנתי שעתיים. והנה, יש קיץ, ומרחבים, ואפשר לטפס פה על המצוק ולהשתזף בשמש.
יצאתי עם החברה מהאוטו והתחלנו לרוץ אחרי המדריך. טיפסנו עליה עד שפתאום ראינו שאנחנו בתוך בור גדול שהמדריך קרא לו "מכבש" או "מכתש" או משהו כזה. אבל זה היה גדול לאללה ויפה מאוד. אפילו טלי התלהבה, למרות שהיא בכלל לא יודעת לדבר....
אחרי זה ירדנו, אני והחברה, הבנים, שתמיד ראשונים ליד המדריך, דרך הסולמות והגענו אל תוך הבור הגדול ושם היו מלא חולות צבעוניים. ומיד אספנו בקבוקים ומלאנו אותם בחול.
בסוף אני הכנתי בקבוק חול מאוד יפה והבאתי אותו לאמא במתנה והיא שמה אותו בסלון על המדף מאז.
אבל מה אני אתחיל לספר את כל זה לגיא כשיש לנו כל כך קצת זמן לשחק וכל כך הרבה משחקים להספיק? אז רק אמרתי "זה חול מיוחד שהוא תוצאה של התחמצנות מינרלים אל גרגירי הסלע משקע יבשתי שמקורו במכתש הגדול שבצפון הנגב... אבל לא משנה בוא נשחק עכשיו..." ורצתי החוצה.
גיא נשאר לעמוד דומם איזה עשר דקות ולא הבין אף מילה ממה שאמרתי, ורק טלי חייכה אלי ולעצמה כאילו המתיקה איתי סוד קטן שלנו...
טיול לילה מדברי, חוויה מהסרטים. כולל ביקור בקבר בו גוריון, מסלול לילה בנחל חווארים, כניסה לבור חווארים לכיבוד קל וכוס קפה וסיום בארוחת ערב בחניון הרועה.
טיול מעגלי בנוף קניוני צחיח הכולל ירידה בסולמות וחבלים בגן השעשועים של הטבע.
