סט' ג'ורג', נחל אוג ועין פשחה
"תקום כבר, נו, חייבים ללכת", צעקה אמא והלבישה את אחותי בו בזמן....
ההורים שלי והשטויות שלהם, חשבתי לעצמי. כזו שבת יפה צריכה להתבזבז על נסיעה למדבר. הרי הייתי כבר במדבר עם ביה"ס בשנה שעברה, היה שמש והרבה חול, זהו, אז למה לחזור לשם?
כעבור שעה ורבע עמדתי על איזה צוק מול בית גדול ויפה מאוד, הוא גם נראה מאוד עתיק והמדריך אמר שחיים בו נזירים ומתחת לטירה הגדולה שלהם, שנראתה כאילו תלויה מהאוויר היו עצים ירוקים. התחלתי לחשוב שאולי לא ראיתי הכל ושהמדבר זה לא רק חול ושמש. אחר כך המשכנו ונכנסנו לקניון, לא כזה של קניות, כזה של נחל. והיו שם סולמות וקירות אבן זקופים וגדולים והרגשתי שאחותי פתאום קטנה מאוד וגם אבא ואמא נראו לי קטנים, ואפילו אני נראתי לעצמי קצת יותר קטן לעומת המצוקים הגדולים.
קצת נעלבתי מהמדריך שחשב שאני ילד טיפש כשהוא אמר לי שבמקום בנאים, בנו המים את הקירות הגדולים, אבל לא נורא....
אחרי הטיול חזרנו לאוטו ונסענו למקום שהיו בו בריכות גדולות עם מים קרירים וישר קפצתי למים בזמן שאבא ואמא הוציאו את האוכל. הם שלפו אותי החוצה לאכול צהריים וכשהם ישבו לשתות קפה והיו שקועים בשיחה עם כל החברים שלהם, חזרתי אני עם אחותי והחברים שלנו אל המים.....
מי היה מאמין? כל זה באמצע המדבר? טירה גדולה, צוקים וסולמות ואפילו בריכות מים....אולי היה שווה לקום.